<h1>חוקות הדיינים סימן ס"ג</h1>
<h2>דף לח:</h2>
שבועת הדיינין שמשביעין אותה ע"י הודאה במקצת הטענה שלמדנו אותה מדכתי' [שמות כ"ב] אשר יאמר כי הוא זה וכתי' [שם] ונקרב בע"ה אל האלהים ואז"ל ונקרב אל השבועה וזו השבועה אינה אלא עד שיודה בפרוטה או יותר ויכפור בשני מעין של כסף נקי או יותר ופירשו הגאונים ז"ל שהפרוטה היא חצי מכ"ד דהיינו משקל חצי שעורה והרי מצינו קצ"ב פרוטות בדינר ובדינר יש ו' מעין והשני מעין הם של[י]ש דינר נמצא דמשקל קצ"ב פרוטות הם משקל צ"ו שעורים והשני מעין הם משקל ל"ב שעורים ולפי"ז תמצא שאינו חייב שבועת התורה עד שיכפור כשיעור שוה מנה כסף משקל ל"ב שעורים ושיודה כשיעור שוה משקל חצי שעורה שהוא בין הכל משקל של כסף נקי אדרהם וחצי בד"א בטענת מלוה והודאת לוה אבל טענת מלוה והעדאת עד א' שהעיד עליו שהוא חייב לו אפילו לא טענו אלא בפרוטה חייב שבועת התורה. כיצד א"ל פרוטה לי בידך וטוען שאבד או שטען אין לי בידי כלום ועד א' מעידו שהוא חייב לו ה"ז נשבע בתורה שנא' [דברים י"ט] לא יקום עד א' באיש לכל עון ולכל חטאת ודרשו ז"ל [מ' ע"א] לכל עון ולכל חטאת הוא דאינו קם אבל קם הוא לשבועה ואמרי' בגמ' כל מקום שמחייבין אותו שנים ממון א' מחייבו שבועה וכל זה שאמרנו הוא בין בטענת מלוה בין בטענת פקדון כך מפורש בפ' שבועת הדיינין.
